לקות למידה/בעיות התנהגות – הסיבה הרגשית

בשחרור מתחים רגשיים הקשורים בלמידה הנושא המרכזי הוא: חסימה גופנית מבטאת חסימה רגשית, כלומר תפיסה שלילית של חוויה מסויימת יצרה את הדיסלקציה.

תלמידים מקדישים זמן יקר להתמודדות עם תקשורת יעילה, מחוייבות במערכות יחסים אישיות, התמודדות עם רעשים תכופים בכיתתם, תחרותיות, מדידת ההישגים, דרישות מצד ההורים או מצד המערכת הבית ספרית ומצד החברה בכלל להישגים ולהתנהגות נורמטיבית.

​

בזמן שקושי צף ועולה בבית, בכיתה או בהפסקה –

התסכול גובר על האופטימיות.

הכעס גובר על הנכונות להיות פתוח לשינויים ולקבלם.

הכעס גובר על הנכונות להיות מתואם עם הסביבה.

הייאוש גובר על היכולת להיות מלא מרץ ומעודד.

הפחד מתגבר ומסכל את הביטחון העצמי הנרכש.

המרירות גוברת על המקום המוגן.

 

 

כבר עם הופעת הרגש השלילי הראשון (למשל: "לא מקבלים אותי כפי שאני"), חוסר הקבלה הופך עד מהרה להתנגדות, שהרי הילד עם הקושי בלמידה או בהתנהגות מרגיש לא מובן.

כישלונות נוספים בתקשורת גורמים לכך שההתנגדות הופכת לכעס, במיוחד כשהילד השקיע מאמצים.

כמה הדבר מרגיז ומתסכל להרגיש לא ברור ולא מובן!!

ואז יש רק את הרצון – לצרוח, לזעום, לברוח או לבכות!

השהות היומיומית במסגרת הלימודית הופכת לעיתים למכבידה, מאיימת או משעממת עבור הילד המתקשה (מול עניין חברתי, קושי מול מקצוע מסויים, קושי מול סמכות או מול מורה מסויים, קושי בריכוז או בוויסות החושי).

התלמיד מנסה לעמוד בציפיות, אך בתוכו מרגיש מיואש (לעיתים כבר עבר אבחונים, טיפולים שונים מילדות וכדומה). הוא משתוקק לחזור שוב לערך העצמי שלו וליכולת הבחירה איתה נולד.

כאשר התחושה היא של אין לי בחירה, משמעה אין לי כבוד נוצר נתק של האני, של האינדוידואליות ושל הערך העצמי.

 

מבחינת מערכת העצבים:

המשמעות היא שהאדם בוחר במרבית זמנו לפעול מתוך פעילות מוח אחורי דומיננטי – במוכר, בגרוע לעיתים, בהשפעת הסביבה ובאמונותיה, בעוד שבמוח הקדמי והחלופי גלומות אפשרויות חדשות, אמיתיות וטהורות של השתוקקות האני.

כשהמוח מתפקד כשלם מבחינה נוירולוגית החסימות השליליות משתחררות, והשפעת המוח הקדמי על המודעות גדלה. זהו מעבר ממצב של אין בחירה למצב של בחירה!

הרגשות השליליים נמוגים ונעלמים והמודרך חווה רגשות של: אני בביטחון, אני בקבלה, אני מוערך, אני מעז, אני בוטח, אני חדור מטרה, אני רגוע, אני מגשים, אני חד אבחנה ועוד ועוד.

קשיי התפקוד בתהליך הלמידה נגרמו על ידי מתח רגשי, שבא לידי ביטוי בפחד, בכאב או פחד מכאב בזמן למידה.

 

כל ילד וילדה רוצים לבטא את עצמם בדרכם הייחודית.

תהליך של טיפול במרכז הוא דרך מרגשת להכרה עצמית ולשחרור המתח הרגשי.

בתחילת התהליך נזהה מהם גורמי המתח המשפיעים על המטופל (על כל אדם מגיל קטן ועד גדול) ביחס ללמידה, תוך זיהוי של הקצרים העצביים במוח אשר תוצאותיהם הם קשיי הלמידה (לקות למידה, קושי בהבנת הנקרא, ברכישת הקריאה, בקריאה בקול, במתמטיקה, בהעתקה מהלוח, בשגיאות כתיב מרובות, בהבנת הוראות, ברכישת שפה זרה ועוד). הקשיים החברתיים או ההתנהגותיים (דחייה חברתית, בדידות, קשיי תקשורת בינאישית, אלימות, כעס מתמשך, קושי בהבנת סיטואציות, דחיינות, קושי בניהול הזמן    או בהתארגנות וכדומה).

 

זהו תהליך מהנה ומשחרר,שילדים ומבוגרים מתחברים אליו בשמחה ובסקרנות רבה. התהליך נעשה בשיתוף פעולה מלא, בפתיחות מלאה, בעדינות ובחמלה.